כמה טיפשי מצידי. חשבתי שזה מה שייתן לי אושר. שמחה.. משהו. ממש לא. זה לא מה שיעשה אותי מאושר. זה מה שמנסים למכור לנו. אבל לא. סקס זה סתם. אם זה עם מישהי שהיא סתם. זה לא שווה כלום. אין בזה רגש. זה יכול להיות נחמד לפעמים. אבל לא מעבר לזה.
אני עדיין זוכר את מה שאני רוצה ותמיד רציתי. את האהבה הזאת. מהסוג שמחמם את הלב כשהוא קפוא. מהסוג שחושבים עליו כל היום. מהסוג שצובט בלב כשרואים נשיקה באיזה דרמה הוליוודית מתוקה. מהסוג הזה.
מהסוג שאני יודע שאני פשוט משתלב בו כמו מפתח למנעול. השתלבות מושלמת. מהסוג שאני יודע שאני יכול לתת את כולי, ולדעת שאני אקבל את זה חזרה. לקבל חום חזרה. מהסוג שאני רוצה לתת את כולי. מהסוג שאפשר לדבר עלהכל. אפשר סתם לשבת ולהסתכל על הכלום שיש באוויר. על השמיים השחורים בלילה. והכוכבים מאירים רק בשבילנו. מהסוג הזה.
מהסוג שייתן לי אושר. לא זונות קטנות שבאות והולכות.. שכלום לא מעניין אותי בהן וכלום לא מעניינן אותן בי. לא את זה.
מהסוג שצריך לחכות בשבילו. מהסוג של "פעם בחיים". מהסוג שזוכרים. מהסוג שרוצים. מהסוג שרק בי יש. כי אני יודע מה אני שווה מבפנים. אולי עכשיו אני סתם מתעסק בסטוצים מסכנים ועלובים. אבל יש לזה סיבות: אני צריך ללמוד את העסק מקרוב, אני רוצה להינות קצת (כמה שכבר אפשר), וגם.. הסיבה הכי ברורה וכואבת...
שאין לי אפשרות ארחת נראית לעין.
חוץ ממה שאני תמיד עושה. יושב ומחכה. ושופך רגשות ומחכה. וכותב פוסט או שיר ומלחין.. ומחכה. וחי.. ומחכה.
וכלום.. לא קורה. או לפחות... ככה זה נראה. שעוד צריך לעבוד קשה. להבין את עצמי עוד. אני כל הזמן מגלה בעצמי שכבות חדשות. וגם בעולם. שהעולם לא מקום פשוט כמו שחשבתי. שיש עומק.. יש הרבה מתחת למה שרואים ומרגישים. למה שנדמה שקיים.
והצורך הזה להיות אמיתי עם עצמי ועם הרגשות שלי מתנגש בי חזק לפעמים. ואני יודע שלכל דבר יש סיבה. ואני לומד ממה שקורה סביבי. כמה שרק אפשר להכניס מידע לראש. ורגשות ללב. אני מכניס. וגם מוציא, כשצריך.
ועדיין מחכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה