החורף כאן. גל קור גדול שוטף את הארץ. אני אוהב את כל השנה. בקיץ אני אוהב קיץ, ובחורף אני אוהב חורף.
לפעמים אני אוהב להביט החוצה מהחלון. כשהגשם מתחיל ללחוש והרעמים מכים בעוצמה. אני אוהב להסתכל על העולם. אני אוהב את הריח של הגשם כשאני יוצר בבוקר מהבית, והמדרכה רטובה. אני אוהב את הרעידות הקטנות של הקור שמאלצות אותי לעשות הפסקה מהכל, לגשת ולהדליק את התנור. לשבת קצת מולו ולהתחמם. ידיים... רגליים... אני אוהב את הטיפות הקטנות שנוגעות לי בראש. אני אוהב את המעיל הגדול והמסורבל, שתמיד מחמם אותי. אני אוהב להכניס את הידיים פנימה אל השרוולים, ואז לכיסים. אני אוהב לראות את המים זורמים במורד הרחוב. אני אוהב כשבלילה יש פתאום ברק גדול מאוד והכל מואר לרגע. אני אוהב את הפריחה הפתאומית של פרחי תלתן בכל מקום, מיד לאחר הגשם, והכל ירוק. אני אוהב לראות את הקשת. זה מחזה מדהים. אני אוהב לראות את השמיים אפורים, מלאי עננים שחורים, ובכל זאת לחייך כי אני יודע שהולך לרדת הרבה גשם. ואני אוהב כשהמכוניות משפריצות. ואני אוהב את האדים שיוצאים מהפה. הכי אני אוהב... להביט החוצה מהחלון. כשאני במיטה החמה מכוסה בשמיכה, ולראות את הטיפות מטפטפות באור פנס הרחוב.
אבל
הכי הייתי רוצה... מישהי להתחבק איתה בזמן הזה. בקור.
ואם אני אמצא אותה.. אני רוצה שתדעו שאני אהיה מאוד שמח.
אומרים.
אומרים...
שכשיורד גשם אלוהים שומע
אני בכיתי והמטרתי גשמים
ולפעמים כשאני לבד אני נזכר וזה נוגע
ואולי הוא שם למעלה
מגרד בזקנו
ומביט עליי ומחייך
ואולי אפגוש אותו
ויהיו לי שאלות
ואני אקבל תשובות כמו שקיוויתי
כי כשירדו הגשמים ובכיתי קשות
הוא לא תמיד עזר כמו שרציתי.
שיידי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה