לך תסביר להם שהיא חולת נפש. לך תסביר להם שהיא מניפולטיבית, מחרחרת ריבים ומציתה מלחמות. אמא. פשוט בדיחה של בן אדם. היא כל הזמן מנסה להסית אותי נגד אבא שלי. לך תסביר להם, שבחיים לא היו לך הורים תומכים או אוהבים או מפרגנים. לך תסביר להם שכשאתה חושב על הבית אתה מוצף חרדות, כעס, כאב, בעיקר רצון לברוח הכי רחוש שאפשר.
אני לא אוהב את אמא שלי. הנה הוצאתי את זה מהסיסטם. אני שונא אותה, על מה שהיא עושה לי, על מה שהיא עשתה למשפחה שלנו, על זה שהיא פירקה אותנו לחתיכות, על זה שהיא הלכה למשפט עם אבא שלי ולקחה את פאקין אח שלי בתור עו״ד. תמיד היא הקורבן, תמיד היא המסכנה. גם שאני עושה הכל מושלם היא מוצאת דרך להוציא אותי מהשלווה שלי ולגרום לי לצרוח עליה. ואז היא הקורבן והיא המסכנה.
הקטע הוא, שהיא שפויה. היא מתפקדת. היא יכולה לקבוע לעצמה תור לרופא, לעשות עגלה בסופר, לשלם, לנהוג, ללכת לתיאטרון, לחוגים. היא קוגיניטיבית. אבל היא לא רציונלית, והיא בעיקר פוגעת בכל מי שסביבה. כאילו, אם היא משוגעת והיא לא שפויה - למה אנחנו לא מאשפזים אותה או מסדרים לה תרופות או משהו? טיפול, לא יודע מה, לעזור לה להתאפס. ואם היא שפויה - אז זה אומר שהיא יודעת בדיוק מה היא עושה והיא אחראית להכל. הכל במודע. איך אפשר לסלוח?
עברה חצי שנה מהפעם האחרונה שדיברנו. תעבור עוד לפחות חצי שנה עד הפעם הבאה שנדבר, אם לא יותר.
כוסאמק. זה הכל בגללך. את יודעת שכמעט אין לי זכרונות טובים ממך? אני כאילו צריך ממש לגרד בראש בשביל למצוא כמה כאלה. בגדול, אם אני רוצה לשלוף זיכרונות רעים יש לי ככה, בצ׳יק. בעיקר טראומות, תסכולים וזעם שלא יודע להכיל את עצמו. למצוא לי אמא אחרת? לא תודה. מעדיף ללא, תודה רבה, הצלחת לדפוק את זה מספיק חזק בשבילי שאני אפילו לא רוצה אמא.
לך תסביר להם. ״אבל שיידי, זו אמא שלך״. כן, ואתם לא מכירים אותה.
אז ספר לי קצת עליך, אתה בקשר טוב עם המשפחה שלך? לך תסביר לה בזמן שהיא יושבת מולך ואתם בדייט - שהמשפחה שלך זה הדבר הכי כואב שקרה לך בחיים שלך ואתה לא רוצה לדבר על זה. לך תסביר לה שגם את, אם יהיה ביננו משהו רציני, הולכת לסבול מאמא שלי הרבה, הרבה מאוד. לך תסביר לה שיש לך אח שהוא חצי אדולף היטלר. לך תסביר לאנשים דברים כאלה בכלל. זין.
מה אני יכול להגיד במצב כזה? אמא שלי סוג של חולת נפש לא מוגדרת, אנחנו לא יודעים איך לקרוא לזה וזה לא ממש מאובחן - אבל תסמכי עלייף היא חולת נפש, זה בדוק. כולנו סגורים על זה 200 אחוז. אה וגם אחי.
מעכשיו אני משקר. מעכשיו אני מרמה את כולן. מה ייצא לי מלהגיד את האמת הזו? מי שטובה - תרצה לברוח. מי שלא - גם תרצה לברוח. מי רוצה להיכנס לחרא כזה.
אלוהים למה נתת לי אמא כזאת למה למה למה למה למה למה למה. מה עשיתי שהיה כל כך רע, כל כך גרוע שקיבלתי את זה. אני שונא אותה. אני שונא אותה. אם היא תמות עכשיו היום הרגע השניה הזו ממש - אני לא אבכה. אני ארגיש הקלה. אני שונא אותה. היא מקלקלת לי את החיים כל הזמן. כל הזמן.
טוטל לוס. אני ואמא שלי - טוטל לוס.
אמי לא היתה קיצונית כמו אמך, שככל הנראה סבלה וסובלת מהפרעה נרקסיסטית קיצונית מאוד, אבל היו לה קווי אופי דומים.
השבמחקביני לבינך, פגישה ראשונה וכבר אתה והיא צונחים אל מחוזות של חודש או יותר אחרי הכרות?
הבעיה בדר"כ שיידי, שנשים [גם גברים] משתמשים במידע שאתה מוסר להצדיק או להסביר או לנמק אותך ו/או עזיבתך.